מינוף

איך מינוף עובד

מודדים מינוף ביחס בין גודל הנכס להון העצמי. הדוגמה המוכרת היא דירה: מי שקונה דירה ראשונה ב-2,000,000 ש"ח עם 500,000 ש"ח הון עצמי ו-1,500,000 ש"ח משכנתא (75%, המימון המרבי שבנק ישראל מתיר לדירה יחידה) ממונף פי 4. עלייה של 10% בערך הדירה, 200,000 ש"ח, היא 40% על ההון שלו. ירידה של 10% מוחקת 40% מההון.

מינוף במניות ובשוק ההון

הדרך הישירה היא מסחר במרג'ין: הבנק או הברוקר מלווה כסף לקניית ניירות ערך, כשהתיק משמש בטוחה. אם ערך התיק יורד, מגיעה קריאת מרג'ין (Margin Call): צריך להוסיף כסף, או שהגוף המלווה מוכר ניירות ערך, גם בלי לפנות אליכם ובמחיר של אותו רגע. דרך אחרת היא מוצרים ממונפים, כמו תעודת סל שמכוונת לפי 2 או פי 3 מהתנועה היומית של מדד. לפי אזהרה של SEC ו-FINRA, לאורך זמן התשואה של מוצרים כאלה יכולה להיות שונה מאוד מפי 2 או פי 3 מתשואת המדד, במיוחד בשוק תנודתי. מסחר ממונף בזירות מסחר, למשל במט"ח, פועל על אותו עיקרון.

דוגמה בשקלים

משקיע מכניס 50,000 ש"ח משלו ולווה 50,000 ש"ח בריבית שנתית של 6% שהנחנו לשם הדוגמה. הוא קונה מניות ב-100,000 ש"ח. אם הן עולות ב-20% בשנה, התיק שווה 120,000 ש"ח. אחרי החזר ההלוואה והריבית (53,000 ש"ח) נשארים לו 67,000 ש"ח: רווח של 34%, לעומת 20% בלי מינוף. אם הן יורדות ב-20%, נשארים 27,000 ש"ח: הפסד של 46%. ואם הן יורדות בחצי, הוא הפסיד את כל ה-50,000 ש"ח ועדיין חייב 3,000 ש"ח.

יחס מינוף

אצל משקיע, יחס המינוף הוא סך החשיפה חלקי ההון העצמי: בדוגמה למעלה, פי 2. אצל חברה מודדים מינוף פיננסי ביחסים כמו חוב להון עצמי או חוב ל-EBITDA. חברה ממונפת מרוויחה יותר לבעלי המניות כשהעסק טוב, ונפגעת יותר כשהוא חלש או כשהריבית עולה.

טעויות נפוצות

לחשב רק את הרווח האפשרי ולשכוח את הריבית. להניח שתמיד יהיה זמן להוסיף כסף לפני קריאת מרג'ין. להחזיק תעודת סל ממונפת לאורך זמן בלי להבין את ההשפעה היומית. ולהגדיל מינוף אחרי תקופה ארוכה של עליות, דווקא כשהמחירים גבוהים.