דוח ריכוז נתונים

איך זה עובד בישראל

לפי חוק נתוני אשראי משנת 2016, בנק ישראל מנהל מאגר מרכזי של נתוני אשראי, שפועל מאפריל 2019. מדווחים אליו בנקים, חברות כרטיסי אשראי, נותני אשראי חוץ בנקאי, בתי משפט, לשכות ההוצאה לפועל והממונה על הליכי חדלות פירעון (לשעבר כונס הנכסים הרשמי). חברות ביטוח וקופות גמל לא מדווחות אליו. בדוח רואים גם הליכי גבייה של חובות שלא שולמו בזמן, וגם לאילו גופים הועבר מידע עליכם.

הדוח עצמו לא נותן ציון. את הציון מחשבות לשכות אשראי פרטיות, שמקבלות את הנתונים מהמאגר, וכל אחת בנוסחה משלה. בנק או חברת הלוואות שרוצים לבדוק אתכם מקבלים את הנתונים דרך לשכת אשראי, ורק בהסכמתכם.

החוק גם מאפשר לבקש שהנתונים שלכם לא יימסרו הלאה. זו זכות, אבל יש לה מחיר: נותן אשראי שלא רואה את ההיסטוריה שלכם עלול לדרוש ריבית גבוהה יותר, או לסרב לבקשה. למי שמשלם בזמן, דווקא שקיפות יכולה לעזור לקבל תנאים טובים יותר.

איך מזמינים את הדוח

מזמינים באתר נתוני האשראי של בנק ישראל, עם פרטים מזהים. הדוח הראשון בכל שנה קלנדרית בחינם. דוח נוסף באותה שנה כרוך באגרה.

דוגמה בשקלים

זוג מתכנן לבקש משכנתא. לפני כן הם מזמינים דוח ריכוז נתונים ומגלים הוראת קבע שחזרה לפני שנתיים, על סכום של 200 ש"ח, ששכחו ממנה. הם מסדרים את החוב ומבינים מה הבנק יראה. זה חשוב, כי הנתונים משפיעים על הריבית: הפרש של 1% בריבית על הלוואה של 100,000 ש"ח הוא בערך 1,000 ש"ח בשנה הראשונה, ובמשכנתא גדולה ההפרש גדול פי כמה.

מתי זה חשוב למשקיע פרטי

לפני בקשה למשכנתא או להלוואה גדולה, כדי לתקן מראש דברים שאפשר לתקן, כשנדחיתם ולא ברור למה, ופעם בשנה כבדיקה שגרתית, כדי לוודא שאין חוב שלא הכרתם ושאף אחד לא לקח אשראי בשמכם.

טעויות נפוצות

לשלם לאתר פרטי על דוח שאפשר לקבל בחינם מבנק ישראל. לבלבל בין דוח ריכוז נתונים, שמראה נתונים, לבין ציון אשראי, שמחושב מהם. לחשוב שהלוואה מחברה חוץ בנקאית לא מופיעה בדוח. ולהזמין את הדוח רק אחרי שכבר נדחיתם, במקום לפני הבקשה.